הכנו סרטון מגניב ביותר על בונים גלשן.
ע"י מוסה ואולטרה וויב גלשנים.
בלי תוכנות יקרות ובלי תקציב הוליוודי יצא יופי של קליפ.
אז כנסו ותבדקו!!!
http://www.ultrawave.co.il/ultrawave.co.il/newsite/video3.htm
יום שלישי, 26 בינואר 2010
יום שני, 11 בינואר 2010
מוסה גלשנים(אולטרה וויב)
שובו של השייפר- דני נאות
לאחרונה דני נאות, בן 53, שהיה אחד ממקימי המפעל כפי שהוא היום, חזר לשייף גלשנים במפעל של אולטרה וויב. לאלו שלא מכירים מדובר באחד השייפרים עם הכי הרבה ניסיון, מבחינת מספר הגלשנים שהוא שייף, בארץ!!! קצת רקע על דני... דני נולד בבאר שבע הרחק מהים ולאחר שירותו הצבאי יצא לטיול בקליפורניה, ארה"ב, שם רכש את הגלשן הראשון שלו. כמובן שהיה מדובר בסינגל פין (גלשן חרב אחת) פין טייל (זנב שפיץ) שהתאים לגלים הארוכים בפוינטים החלולים בקליפורניה של אז. כשדני חזר לארץ הוא עבר למרכז והתחיל לגלוש בקאנטרי בת"א (מנדרין) שם הוא פגש את החברה שהיו אז צעירים ממנו במעט, בני 15-18, רני הדרי ואחיו, זולר מוסה ועוד כמה חברה. עם הזמן יצא לדני להתחבר עם המקומיים שראו את האהבה שלו לים, בעוד שהחברה הצעירים התחילו לעבור לגלשנים מתקדמים יותר שכן אז בדיוק בתחילת שנות השמונים התחילו להיכנס הטווין פינים (גלשני שתי חרבות) דני העדיף להישאר עם הסינגל פין הנאמן. החברה הצעירים של אז, בדומה להיום, היו רעבים לגלים ולא פיספסו אף סוול ותמיד חיפשו חידושים. דני הגיע לאולטרה וויב דרך מוסה אותו הכיר בחוף, מוסה הציע לו להתחיל לשייף, דני הסכים וכך החל שיתוף הפעולה לפני למעלה מ20 שנה.
דני איך הגעת לשייף גלשנים?
באותה תקופה גלשתי והתחברתי עם החברה מהקאנטרי. מוסה הציע לי להיכנס למפעל לעבוד איתו ואני כמובן הסכמתי, התחלתי לעבוד עם עוד בחור בשם עילם בייל, בהתחלה עשיתי המון סנדינג ופוליש בתור התחלה. זה היה בתחילת שנות השמונים.
תתאר איך זה היה בהתחלה?
היה מבנה בחוף הקאנטרי שבו עבדתי ביחד עם מוסה כשנתיים. לאחר מכן נסענו שנינו לארה"ב לנסות וללמוד את הרעיונות החדשים שהיו קיימים בתעשיית בניית הגלשנים שם. ארה"ב באותה תקופה הייתה חוד החנית בתעשיית הגלישה ואנחנו התארחנו אצל כמה חברות כגון:South Shore, GNS, Clark Foam . בזמן שהיינו שם למדנו גם על חומרים חדשים ויצרנו קשרים שמשמשים את המפעל עד היום. כשחזרנו לארץ עברנו לתל אביב לתקופה של כשנתיים ולאחר מכן עברנו לצומת אכדיה, יש לזכור שבזמנו כל אזור התעשיה היה אדמת כורכר עד הים. באותה תקופה עבדנו במפעל אני בסנדינג ובפוליש, מוסה שייף, ועודד שקד עשה גלאס וצבע קצת יותר מאוחר הצטרף גלי זינר בתור איש השיווק. לאחר מכן עברנו לבניין שבו נמצא המפעל היום, בסביבות שנת 87, והצטרף אלינו עומר רבוס שעושה את הסנדינג במפעל עד היום. כיום הרוב נעשה על ידי מכונות אבל אני אישית תמיד אהבתי עבודה אגרסיבית עם כלים גסים ולהוריד הרבה חומר מהגלשן, זה החלק שאני הכי אוהב בשיוף עד היום.
מהו סוג הגלשנים שעליו אתה הכי אוהב לעבוד?
אם יש גוש טוב אז זה לא משנה כל כך, העיקר שהגוש יהיה מחומר טוב ושיהיה נוח לעבוד עליו. בדומה לאומנות הפיסול איכות החומר גלם נורא היא מרכיב מאד חשוב בתוצאה הסופית. מבחינת סוג הגלשן אני כמובן הכי אוהב לעשות את הShortboard כי זה התחום בו יש לי הכי הרבה ניסיון. כמובן שיש הרבה סוגים שונים של Shortboards והשינויים שהגלשן הרדיקלי עבר בשנים האחרונות הם משמעותיים אבל הבסיס הוא אותו בסיס כך שבתחום הזה יש לי המון ידע ואת היכולת להגמיש את עצמי לרצון הלקוח.
איזה השגות יש לך על ה-EPS?
הEPS הוא חומד שיש לו המון יתרונות בגלים הקטנים של הארץ מבחינת הקלות והציפה שלו. בעבר, היתרון שלו היה גם החיסרון שלו אבל כעת הEPS החדש יותר דחוס ויותר כבד כך שהוא מאד דומה ל Polyurethane ( החומר שממנו עשו את כל הגלשנים עד לא מזמן) אבל הוא יותר חזק, זה בעיקר בגושים של השנה האחרונה. הוא יותר נוח לעבודה מכיוון שקשה ליצור איתו שקעים בזמן השיוף, יש יותר אפשרות להשקיע כוח מכיוון שהוא דחוס יותר ויותר אחיד מבחינת החומר שיורד ממנו בזמן העבודה. החיסרון שלו כמובן הוא שהוא דורש יותר מאמץ וזמן בעבודה.
מה השגותיך לגבי ההתקדמות המטאורית שיש בעשור האחרון בתחום הייצור בגלישת הגלים?
לדעתי זה די תקוע מבחינת הציפויים והחומרים שבהם משתמשים. אם יפסיקו להשתמש בPolyurethane אז שיטות העבודה בתחומים האחרים ובעיקר בתחום הEPOXY ישתפרו. למרות כל זאת, כיום עדיין הרוב הגדול של הגלשנים עשוי מPolyurethane. אני מניח שהמכונה היא האבולוציה הכי משמעותית בתחום ייצור הגלשנים כיום. שינוי נוסף שאני ער אליו בשנים האחרונות היא שאנשים יותר מבינים מה הם רוצים וזה מביא לכך שכיום ישנה המון הקפדה על הדרישות. כמו כן, אני שם לב שעם הזמן אנשים מחפשים גלשנים יותר ויותר דקים. כיום כל החשיבות של הגלשן נעוצה בתחתית שלו עם הConcave (הקימורים בתחתי הגלשן) ובRocker (הקימור של הגלשן בזנב ובחרטום).
www.ultrawave.co.il
לאחרונה דני נאות, בן 53, שהיה אחד ממקימי המפעל כפי שהוא היום, חזר לשייף גלשנים במפעל של אולטרה וויב. לאלו שלא מכירים מדובר באחד השייפרים עם הכי הרבה ניסיון, מבחינת מספר הגלשנים שהוא שייף, בארץ!!! קצת רקע על דני... דני נולד בבאר שבע הרחק מהים ולאחר שירותו הצבאי יצא לטיול בקליפורניה, ארה"ב, שם רכש את הגלשן הראשון שלו. כמובן שהיה מדובר בסינגל פין (גלשן חרב אחת) פין טייל (זנב שפיץ) שהתאים לגלים הארוכים בפוינטים החלולים בקליפורניה של אז. כשדני חזר לארץ הוא עבר למרכז והתחיל לגלוש בקאנטרי בת"א (מנדרין) שם הוא פגש את החברה שהיו אז צעירים ממנו במעט, בני 15-18, רני הדרי ואחיו, זולר מוסה ועוד כמה חברה. עם הזמן יצא לדני להתחבר עם המקומיים שראו את האהבה שלו לים, בעוד שהחברה הצעירים התחילו לעבור לגלשנים מתקדמים יותר שכן אז בדיוק בתחילת שנות השמונים התחילו להיכנס הטווין פינים (גלשני שתי חרבות) דני העדיף להישאר עם הסינגל פין הנאמן. החברה הצעירים של אז, בדומה להיום, היו רעבים לגלים ולא פיספסו אף סוול ותמיד חיפשו חידושים. דני הגיע לאולטרה וויב דרך מוסה אותו הכיר בחוף, מוסה הציע לו להתחיל לשייף, דני הסכים וכך החל שיתוף הפעולה לפני למעלה מ20 שנה.
דני איך הגעת לשייף גלשנים?
באותה תקופה גלשתי והתחברתי עם החברה מהקאנטרי. מוסה הציע לי להיכנס למפעל לעבוד איתו ואני כמובן הסכמתי, התחלתי לעבוד עם עוד בחור בשם עילם בייל, בהתחלה עשיתי המון סנדינג ופוליש בתור התחלה. זה היה בתחילת שנות השמונים.
תתאר איך זה היה בהתחלה?
היה מבנה בחוף הקאנטרי שבו עבדתי ביחד עם מוסה כשנתיים. לאחר מכן נסענו שנינו לארה"ב לנסות וללמוד את הרעיונות החדשים שהיו קיימים בתעשיית בניית הגלשנים שם. ארה"ב באותה תקופה הייתה חוד החנית בתעשיית הגלישה ואנחנו התארחנו אצל כמה חברות כגון:South Shore, GNS, Clark Foam . בזמן שהיינו שם למדנו גם על חומרים חדשים ויצרנו קשרים שמשמשים את המפעל עד היום. כשחזרנו לארץ עברנו לתל אביב לתקופה של כשנתיים ולאחר מכן עברנו לצומת אכדיה, יש לזכור שבזמנו כל אזור התעשיה היה אדמת כורכר עד הים. באותה תקופה עבדנו במפעל אני בסנדינג ובפוליש, מוסה שייף, ועודד שקד עשה גלאס וצבע קצת יותר מאוחר הצטרף גלי זינר בתור איש השיווק. לאחר מכן עברנו לבניין שבו נמצא המפעל היום, בסביבות שנת 87, והצטרף אלינו עומר רבוס שעושה את הסנדינג במפעל עד היום. כיום הרוב נעשה על ידי מכונות אבל אני אישית תמיד אהבתי עבודה אגרסיבית עם כלים גסים ולהוריד הרבה חומר מהגלשן, זה החלק שאני הכי אוהב בשיוף עד היום.
מהו סוג הגלשנים שעליו אתה הכי אוהב לעבוד?
אם יש גוש טוב אז זה לא משנה כל כך, העיקר שהגוש יהיה מחומר טוב ושיהיה נוח לעבוד עליו. בדומה לאומנות הפיסול איכות החומר גלם נורא היא מרכיב מאד חשוב בתוצאה הסופית. מבחינת סוג הגלשן אני כמובן הכי אוהב לעשות את הShortboard כי זה התחום בו יש לי הכי הרבה ניסיון. כמובן שיש הרבה סוגים שונים של Shortboards והשינויים שהגלשן הרדיקלי עבר בשנים האחרונות הם משמעותיים אבל הבסיס הוא אותו בסיס כך שבתחום הזה יש לי המון ידע ואת היכולת להגמיש את עצמי לרצון הלקוח.
איזה השגות יש לך על ה-EPS?
הEPS הוא חומד שיש לו המון יתרונות בגלים הקטנים של הארץ מבחינת הקלות והציפה שלו. בעבר, היתרון שלו היה גם החיסרון שלו אבל כעת הEPS החדש יותר דחוס ויותר כבד כך שהוא מאד דומה ל Polyurethane ( החומר שממנו עשו את כל הגלשנים עד לא מזמן) אבל הוא יותר חזק, זה בעיקר בגושים של השנה האחרונה. הוא יותר נוח לעבודה מכיוון שקשה ליצור איתו שקעים בזמן השיוף, יש יותר אפשרות להשקיע כוח מכיוון שהוא דחוס יותר ויותר אחיד מבחינת החומר שיורד ממנו בזמן העבודה. החיסרון שלו כמובן הוא שהוא דורש יותר מאמץ וזמן בעבודה.
מה השגותיך לגבי ההתקדמות המטאורית שיש בעשור האחרון בתחום הייצור בגלישת הגלים?
לדעתי זה די תקוע מבחינת הציפויים והחומרים שבהם משתמשים. אם יפסיקו להשתמש בPolyurethane אז שיטות העבודה בתחומים האחרים ובעיקר בתחום הEPOXY ישתפרו. למרות כל זאת, כיום עדיין הרוב הגדול של הגלשנים עשוי מPolyurethane. אני מניח שהמכונה היא האבולוציה הכי משמעותית בתחום ייצור הגלשנים כיום. שינוי נוסף שאני ער אליו בשנים האחרונות היא שאנשים יותר מבינים מה הם רוצים וזה מביא לכך שכיום ישנה המון הקפדה על הדרישות. כמו כן, אני שם לב שעם הזמן אנשים מחפשים גלשנים יותר ויותר דקים. כיום כל החשיבות של הגלשן נעוצה בתחתית שלו עם הConcave (הקימורים בתחתי הגלשן) ובRocker (הקימור של הגלשן בזנב ובחרטום).
www.ultrawave.co.il
אולטרה וויב גלישת גלים
על החברה :
חברת אולטרה וייב היא החברה הותיקה בארץ לייצור גלשנים. מה שהחל בתור חלום הלך והתפתח עם השנים . בשנת 1984 עברה אולטרה וייב לרחוב גלגלי הפלדה 16 בהרצלייה פיתוח. ומאז ובאותו מקום אנו עסוקים בפיתוח הגלישה בארץ. הקו המנחה אותנו באולטרה וייב הוא שילוב של רעיונות חדשים הבאים מכיוון הדור הצעיר יחד עם סגנון העבודה הייחודי והניסיון בעיצוב גלשנים של הדור הוותיק. כל זה תוך שמירה על קווי הרעיון שכולנו באולטרה וייב מאמינים בו: גלשן הנבנה בעבודת יד במיוחד עבורך, צריך להתאים לא רק למידות שלך, אלה גם לאופי שלך – השואף לביטוי האולטימטיבי במים. כשתגיע לאולטרה וייב אתה בין חברים, צורת ההתייחסות-"כל אשר בא בשערנו הוא גולש וכל גולש הוא חבר" מנחה אותנו להיות קשובים לצרכים שלך בין אם אתה גולש מתחיל ובין אם אתה גולש ברמות הגבוהות . הניסיון הרב שנרכש דרך שנים רבות של גלישה בחופים אקזוטיים, מסייע לנו לייעץ לך ויחד להגיע לגלשן המתאים לך ביותר גם במידות וגם בסגנון הגלישה שלך.
שחר אזולאי GENERATION X
בחורף 2007-2008 הגעתי לכנרת ביחד עם יוני קליין (TEAM ULTRAWAVE) אחרי שקיבלתי טלפון מחברי ארתור רשקובן שארגן לנו יום כיף בכנרת, בעזרתה האדיבה של עדי וויס, שכולו WAKESURFING (גלישה על שובל של סירה). כשעלינו לסירות הבחנתי בסירה השנייה בילד קטן מקפץ לו על השובל בעוד שאני בקושי הצלחתי לעמוד על הגלשן ולהחזיק את שובל. בכל אופן, הרמה של הילד הזה הגניבה אותי וישר שאלתי מאיפה הוא והוא ענה מרמת הגולן, לא הבנתי את התשובה ושאלתי היכן למד לגלוש ככה והוא מצידו ענה שהוא למד לגלוש בכנרת!!! דבר ראשון חשבתי לעצמי מה הוא מדבר שטויות, הרי ברור שאין גלים בכנרת ואין גולשים ברמת הגולן, ואז קיבלתי הסבר מליאור אליהו מלך הWAKEBOARD שבימים עם רוח חזקה אפשר למצוא פוינטים של 40 ס"מ נשברים לאורך מפרצים מסוימים בכנרת, הייתי בשוק. לאחר מכן, כשניהלתי את תחרויות הנוער של בני הרצליה ובילבונג הגיעה להתחרות אותו ילד מהכנרת שעונה לשם שחר אזולאי (תזכרו את השם). בתחרויות הראשונות שלו הוא הראה רמה יפה מאד והגיע לגמרים אבל השיא הגיע בתחרות האחרונה שנערכה בסבב הBILLABONG JUNIOR PRO 2009 בה שחר זכה במקום הראשון בצורה משכנעת ביותר.
שחר הצטרף לטים של גלשני אולטרה וויב לאחר שפרי ומוסה הבחינו בכישרון העולה מהצפון והחליטו לתמוך בו בדרכו להפוך לאחד מהגולשים המובילים בארץ.
www.ultrawave.co.il
חברת אולטרה וייב היא החברה הותיקה בארץ לייצור גלשנים. מה שהחל בתור חלום הלך והתפתח עם השנים . בשנת 1984 עברה אולטרה וייב לרחוב גלגלי הפלדה 16 בהרצלייה פיתוח. ומאז ובאותו מקום אנו עסוקים בפיתוח הגלישה בארץ. הקו המנחה אותנו באולטרה וייב הוא שילוב של רעיונות חדשים הבאים מכיוון הדור הצעיר יחד עם סגנון העבודה הייחודי והניסיון בעיצוב גלשנים של הדור הוותיק. כל זה תוך שמירה על קווי הרעיון שכולנו באולטרה וייב מאמינים בו: גלשן הנבנה בעבודת יד במיוחד עבורך, צריך להתאים לא רק למידות שלך, אלה גם לאופי שלך – השואף לביטוי האולטימטיבי במים. כשתגיע לאולטרה וייב אתה בין חברים, צורת ההתייחסות-"כל אשר בא בשערנו הוא גולש וכל גולש הוא חבר" מנחה אותנו להיות קשובים לצרכים שלך בין אם אתה גולש מתחיל ובין אם אתה גולש ברמות הגבוהות . הניסיון הרב שנרכש דרך שנים רבות של גלישה בחופים אקזוטיים, מסייע לנו לייעץ לך ויחד להגיע לגלשן המתאים לך ביותר גם במידות וגם בסגנון הגלישה שלך.
שחר אזולאי GENERATION X
בחורף 2007-2008 הגעתי לכנרת ביחד עם יוני קליין (TEAM ULTRAWAVE) אחרי שקיבלתי טלפון מחברי ארתור רשקובן שארגן לנו יום כיף בכנרת, בעזרתה האדיבה של עדי וויס, שכולו WAKESURFING (גלישה על שובל של סירה). כשעלינו לסירות הבחנתי בסירה השנייה בילד קטן מקפץ לו על השובל בעוד שאני בקושי הצלחתי לעמוד על הגלשן ולהחזיק את שובל. בכל אופן, הרמה של הילד הזה הגניבה אותי וישר שאלתי מאיפה הוא והוא ענה מרמת הגולן, לא הבנתי את התשובה ושאלתי היכן למד לגלוש ככה והוא מצידו ענה שהוא למד לגלוש בכנרת!!! דבר ראשון חשבתי לעצמי מה הוא מדבר שטויות, הרי ברור שאין גלים בכנרת ואין גולשים ברמת הגולן, ואז קיבלתי הסבר מליאור אליהו מלך הWAKEBOARD שבימים עם רוח חזקה אפשר למצוא פוינטים של 40 ס"מ נשברים לאורך מפרצים מסוימים בכנרת, הייתי בשוק. לאחר מכן, כשניהלתי את תחרויות הנוער של בני הרצליה ובילבונג הגיעה להתחרות אותו ילד מהכנרת שעונה לשם שחר אזולאי (תזכרו את השם). בתחרויות הראשונות שלו הוא הראה רמה יפה מאד והגיע לגמרים אבל השיא הגיע בתחרות האחרונה שנערכה בסבב הBILLABONG JUNIOR PRO 2009 בה שחר זכה במקום הראשון בצורה משכנעת ביותר.
שחר הצטרף לטים של גלשני אולטרה וויב לאחר שפרי ומוסה הבחינו בכישרון העולה מהצפון והחליטו לתמוך בו בדרכו להפוך לאחד מהגולשים המובילים בארץ.
www.ultrawave.co.il
אולטרה וויב גלשנים
מוסה :
קצת יותר מארבעים שנה עברו מאז נחשף משה "מוסה" ירום לחיידק הגלישה, כבר בילדותו הפך מוסה את הים לחלק בלתי נפרד מחייו. עזרה למצילים צלילה ובניית חסקות היו רק חלק מפעילויות הים שלו. באותה תקופה הסתובבו בחופי ת"א כמה גלשנים וזה היה טבעי שמוסה בתור ילד חוף ינסה אחד מהם כולם יודעים לאן נושבת הרוח כשיש לך גלשן ביד... בשנת 1975 לקח מוסה את החלום שלו כמה צעדים קדימה ופתח את חברת אולטרה וייב את הגלשנים הראשונים הכין מוסה בסוכת המציל שלו על חוף הים המיתולוגי "חוף הקאנטרי" מאז הקמתה למוסד לאלפי גולשים ברחבי הארץ וכיום היא החברה המובילה לייצור גלשנים . מוסה מייצר את הגלשנים בעבודת יד וכך כל גלשן וגלשן מקבל יחס אישי "גם למכונה הכי מתקדמת בעולם אין עין אין מוח ואין לב. המכונה יכולה לשכפל גלשן בקלות אבל אינה יכולה לייצר את גלשן הקסם המיוחד רק בשבילך" מדי שנה נוסע מוסה לארה"ב שם הוא זוכה להתארח אצל טובי השייפרים בעולם, שם גם נוצר הקשר הראשוני עם גורדון קלארק הבעלים של CLARK FOAM. סוד ההצלחה של אולטרה וייב טמון בקו הבלתי מתפשר של מוסה בכל הקשור לבניית הגלשן אם זה מבחינת טיב החומרים ואם זה מבחינת דגמים ושייפים חדשים . " גם אחרי 30 שנה כל יום שאני בחדר שייפ אני לומד דברים חדשים "
רגע לפני חזרתו של יוני קליין לאוקיינוס ההודי דגם חדש לאולטרה וויב: MAGIC BOARD
מאז שיוני חזר מסבב הטיולים שלו צוות המוחות של אולטרה וויב, מוסה דני פרי ויוני, ישבו לעבוד על הדגם החדש של יוני לשנת 2009. יוני, שהוא בעת הזו הגולש המוביל בTEAM של ULTRAWAVE חזר לא מזמן מסבב טיולים שכלל את באלי באינדונזיה, השתתפות בתחרות בCloud – 9 שבפיליפינים, הסיבוב הרגיל באיים הצפוניים באיים המלדיבים, והשתתפות בתחרות BILLABONG PRO JUNIOR העולמית במזרח אוסטרליה. בין השאר, יוני כל הזמן עסוק בחיפוש אחר גלשן הMagic החדש הן מכיוון שהוא כל הזמן לומד דברים חדשים וצריך להתאים את הגלשנים שלו לכך, והן לאור העובדה שמדובר באחד הגולשים ההרסניים שיש במדינת ישראל מבחינת שבירת גלשנים. לאחר מקסום השליטה בביצועים על הפייס של הגל (ליוני יש היום את אחת מקבירות הרייל הטובות ביותר שיש בארץ והוא רק בן 20), גם בים נמוך וגם בים גבוה, יוני עובד קשה מאד בשנתיים האחרונות על שליטה באומנות האייריאל (ריחוף באוויר מעל הגל) וניתן להבחין כבר היום בביצועים הנדירים שהוא מצליח לבצע ביתר קלות איירים ענקיים לפרונט ולבק סייד, אלי-אופים, אייר-ריוורסים, ועוד הרבה שטויות שאני לא כל כך יודע איך לקרוא להם...
מאז שיוני חזר מסבב הטיולים שלו צוות המוחות של אולטרה וויב, מוסה דני פרי ויוני, ישבו לעבוד על הדגם החדש של יוני לשנת 2009. יוני, שהוא בעת הזו הגולש המוביל בTEAM של ULTRAWAVE חזר לא מזמן מסבב טיולים שכלל את באלי באינדונזיה, השתתפות בתחרות בCloud – 9 שבפיליפינים, הסיבוב הרגיל באיים הצפוניים באיים המלדיבים, והשתתפות בתחרות BILLABONG PRO JUNIOR העולמית במזרח אוסטרליה. בין השאר, יוני כל הזמן עסוק בחיפוש אחר גלשן הMagic החדש הן מכיוון שהוא כל הזמן לומד דברים חדשים וצריך להתאים את הגלשנים שלו לכך, והן לאור העובדה שמדובר באחד הגולשים ההרסניים שיש במדינת ישראל מבחינת שבירת גלשנים. לאחר מקסום השליטה בביצועים על הפייס של הגל (ליוני יש היום את אחת מקבירות הרייל הטובות ביותר שיש בארץ והוא רק בן 20), גם בים נמוך וגם בים גבוה, יוני עובד קשה מאד בשנתיים האחרונות על שליטה באומנות האייריאל (ריחוף באוויר מעל הגל) וניתן להבחין כבר היום בביצועים הנדירים שהוא מצליח לבצע ביתר קלות איירים ענקיים לפרונט ולבק סייד, אלי-אופים, אייר-ריוורסים, ועוד הרבה שטויות שאני לא כל כך יודע איך לקרוא להם...
מה אתה מחפש בגלשן ה Shortboard העיקרי שלך? גלשני Shortboard מיועדים לגלים שדורשים הרבה תנועה מהגולש ועל כן מהירות התגובה שלהם לרגליים של הגולש צריכה להיות מקסימאלית. דבר זה מושפע בין היתר מהחלק העליון של הגלשן בו יש את החיבור בין הגולש לגלשן, ידוע שחלקו העליון שטוח מגביר את התגובה של הגלשן לתנועות הגולש. ככל שהתגובה של הגלשן מהירה יותר אפשר לייצר יותר מהירות מהגל. במקביל, מאפיין חשוב מאד בShortboard הוא החדות של הגלשן שמאפשרת לך לגלוש על הגל במקומות נוספים כלומר, ברגע שהגלשן חד ניתן לעשות ביצוע על גבי שטח קטן יותר מה שמשאיר יותר שטח לביצוע הבא. החדות של הגלשן היא, בין היתר, מאפיין נוסף שמוסיף למהירות שניתן לייצור מהגלשן על פני המים שכן פחות החלקה משמעותה יותר דרייב (מומנט) על הגל. לאיזה תנאים אתה מייעד את הדגם הזה אופטימאליים ופחות אופטימאליים? גלשני ה Shortboardשלי מיועדים בעיקרם לגלים שגובהם נע בין 50ס"מ למטר. הגלשן בנוי לגלים חזקים שמאפשרים יצירת דרייב וביצועים רדיקליים. מדובר בגלים ביצ' ברייק או ריף עם שאיבה חזקה וקיר עומד שמאפשר את ההתעופפויות שאני כל כך אוהב. |
www.ultrawave.co.il
הירשם ל-
תגובות (Atom)